כנגד נאשם הוגש כתב אישום על כך שנהג ברכב מסחרי ברשלנות ובקלות ראש בכך שלא הבחין מבעוד מועד בהולך רגל החוצה את הכביש במעבר חצייה ולא עצר את רכבו ונתן זכות קדימה להולך הרגל ותוך כדי נסיעה פגע בו וכתוצאה מהפגיעה נחבל הולך הרגל. עו"ד עופר חורש אשר ייצג את הנאשם הצליח לעורר ספק בדבר אמינותו של העד המרכזי – הולך הרגל עצמו, כאשר בחקירה הנגדית שאל את העד האם זוכר מאיזה כיוון הגיע רכב הנאשם, והאם זוכר איזה רכב פגע בו והעד לא ידע לתת מענה ראוי לשאלות אלו. עו"ד חורש טען בשם מרשו כי הולך הרגל הגיע בין רכבים חונים ולא חצה במעבר חצייה ולכן הפתיע את הנאשם, כמו כן, הנהג עצמו התעקש להסיע את הנפגע הביתה ונתן לו את פרטיו האישיים ופרטי מכוניתו. שופטת בית המשפט לתעבורה קיבלה את גרסתו של הנאשם וסנגורו עו"ד עופר חורש וזיכתה את הנאשם מחמת הספק מכל המיוחס לו בכתב האישום.