Русский


צור קשר עכשיו!

הזינו את הפרטים וניצור קשר בהקדם

עו"ד עופר חורש

 

עורך דין תעבורה עופר חורש

 

עקבו אחרינו

עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בגוגל+

נהיגה בשכרות ותחת השפעות סמים משכרים

ערכאה: בית המשפט לתעבורה בירושלים

שופטים: אברהם נ. טננבוים

תאריך: 19.7.01

צדדים: מדינת ישראל (שלומית לנדס התובעת) נ' מר "ר

נושא: נהיגה בשכרות ותחת השפעות סמים משכרים

 

 

בית המשפט לתעבורה בירושלים פוסק בנושא נהיגה בשכרות :

1. מה הדין במידה ולא נערכה בדיקת שכרות וודאית, אלא טופס מאפיינים בלבד?

2. אלו אמצעים מצויים מאפשרים לאבחן אדם בגילופין (שיכור) , בעיקר בדיקות נשימה, שתן ודם?

3. האם יש צורך בבדיקה מדעית והאם יש הכרח לגרום לחשוד לעבור בדיקת שיכרות כזו על מנת להרשיע אותו בנהיגה בשכרות

ערכאה: בית המשפט לתעבורה בירושלים

שופטים: אברהם נ. טננבוים

תאריך: 19.7.01

בעניין: מדינת ישראל מיוצגת ע"י ב"כ עו"ד שלומית לנדס המאשימה נגד מר "ר" הנאשם

 

 

הכרעת דין

האשמה ומהלך הדיון:

1. הנאשם, מר ר (להלן: "הנאשם") הואשם בעבירה על סעיף 62(ד) (נהיגה בשכרות) לפקודת התעבורה, וכן על תקנות 26(2) (נהיגה תחת השפעות סמים משכרים), וסעיף 169ב(א) (איסור נהיגה בזמן שכרות).

החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

הנאשם כפר באשמה ביום 14.5.01 והתיק נשמע והסתיים ביום 13.6.01. מטעם התביעה העידו השוטרים רס"ל עוזי כהן והשוטר גדעון אדנה, הנאשם העיד מטעם עצמו. כמו כן הוגשו וסומנו המסמכים הבאים:

ת1/ - דו"ח.

ת2/ - הודעת נאשם.

ת3/ - טופס מאפיינים.

העובדות שאין עליהן חולק

2. הנאשם נעצר בסמוך למחסום מכבים ע"י שוטרי המחסום בחשד של שכרות עקב ריח חריף. הללו קראו לצמד שוטרי התנועה עוזי כהן שהוא בוחן תנועה במקצועו וגדעון אדנה שהיה יחד עמו בסיור. השוטרים חשו גם הם בריח חריף של אלכוהול ולקחו את הנאשם לנקודת גבעת זאב. שם נערכו לו בדיקות באמצעות טופס מאפיינים, בדיקות שאותן לא עבר.

3. ישנה הסכמה בין הצדדים כי הנאשם הסכים להיבדק בדיקת דם. אולם בקשתו זו נדחתה ע"י האחראי על השוטרים מסיבות מנהליות של כוח  אדם. דהיינו, הניידת של שני השוטרים הייתה אחראית על אזור פעולה גדול והממונה עליהם לא רצה לשלוח את שניהם לבצע בדיקת דם לנאשם בבי"ח, פעילות שאורכת זמן רב.

4. אין חילוקי דעות לגבי הבנת הנאשם  את שנאמר לו וכי התשובות לשאלות שנשאל בדו"ח וכן הודעת החשוד עליה חתם היו הגיוניות וסבירות. לטענת הנאשם שאף אמר אותה לפני השוטרים מקור ריח האלכוהול מפיו היה משתיית בירה בארוחת צהריים בסביבות השעה 14:00 לערך. עוד טוען הנאשם כי שוטרי המחסום התנכלו לו בגלל מוצאו הערבי ולאור העובדה כי אמר להם כי הוא בדרכו להביא את ילדיו מהישוב "מודיעין". לאור כך נשאלת שאלה אחת שעליה יש לענות והקשורה למידת ההוכחה שיש לאותה בדיקה.

השאלה העיקרית היא : מה הדין במידה ולא נערכה בדיקה ודאית, אלא טופס מאפיינים בלבד?

5. כיום מצויים מספר אמצעים המאפשרים לאבחן שכרות והם בעיקר בדיקות נשימה, שתן, ודם למיניהן.

 בידי המשטרה מכשירי "ינשוף" המאפשרים לזהות את ריכוז האלכוהול באמצעות נשיפה, אולם הדרך המקובלת ביותר היא בדיקת דם מקצועית הנעשית במעבדה מוכרת. בנוסף לאלו קיים טופס מאפיינים שבאמצעותו ניתן לייחס לנבדק תכונות של אדם פיקח או בגילופין (שיכור) .

 הטופס בנוי מראיון ראשוני עם הנהג, מספר מבחני ביצוע פשוטים וחוות דעת כללית.

 בעוד ששתי הבדיקות הראשונות שנזכרו הינן אובייקטיביות הרי טופס מאפיינים הינו בדיקה סובייקטיבית המושפעת באופן חלקי לפחות מהתרשמות עורך הבדיקה. מבחינה משפטית הרי ישנן חזקות בפקודת התעבורה המתייחסות לבדיקות הראשונות (בעיקר סעיפים 169(א) עד 169(ט) לפקודה), בעוד טופס המאפיינים איננו אלא בבחינת "תנא דמסייע" (כלומר תימוכין לבדיקת השיכרות כבדיקת דם או בנשיפה ).

6. בפסיקה נקבע פעמים רבות כי אין צורך בבדיקה מדעית, ואין הכרח ואין זה תנאי בל יעבור כי יש צורך בבדיקה כזו על מנת להרשיע אדם בנהיגה בשכרות. פסיקה ראשונית בעניין זה  הייתה בעניין ר"ע 666/86 פ"ד מו(4) מפי כבוד הנשיא שמגר. הלכה זו אושרה פעמים רבות. ראה למשל ע"פ 70394/00 (ת"א) יעקב נמדר נ' מ"י דינים מחוזי כרך לב(6) 801 וראה בעיקר פיסקה 5 לפסק הדין.

7. אולם המקרה שלפנינו איננו שגרתי. בדרך כלל נבדקים פוטנציאליים מסרבים להיבדק מתוך חששם לגבי תוצאת הבדיקה (ראה דיון נוסף 9/83). במקרה שלפנינו הסכים הנאשם להיבדק ואף היה מוכן לכך.

כב' הנשיא שמגר מוסיף כי "הבדיקה המדעית היא כמובן מדויקת יותר מכל הסתמכות ע"י התרשמות גרידא, ולהסתמכות על טופס מאפיינים בלבד יש לגשת בזהירות רבה, כי יתכנו טעויות, אי הבנות לגבי הופעתו המעורערת של הנהג (כלומר מראה או התנהגות מסוימת יכולה להתפרש כשיכרות בטעות, למשל לבוש מרושל) .

8. מכאן עולה בבירור כי ניתן להרשיע אדם בנהיגה בשכרות גם אם לא נעשתה בדיקה מדעית. אולם זאת במשורה ובמקרים בהם אין אפשרות לבדיקה מדעית. תקריות בהן סירב הנאשם להיבדק, או שלא הייתה כלל אפשרות שכזו, או ששכרותו הייתה ברמה שלא אפשרה תקשורת מובנת וכן הלאה. באירועים בהם ניתן לערוך בדיקה מדעית, אין לה תחליף.

 

 

ההשלכות במקרה שלפנינו

9. לא נעלמה מעיני העובדה כי בדיקות דם מחייבות פרוצדורה ארוכה, וכי מכשירי הינשוף אינם נמצאים בכל תחנה ותחנה, אולם אין אפשרות לבחור בדרך הקלה. הנאשם שלפנינו הסכים ואולי אף רצה להיבדק. אין חולק כי הבין את שאמרו לו החוקרים ותשובותיו בחקירה היו סבירות וברורות. דומה שהאפשרות להרשיע אדם בנהיגה בשכרות ללא בדיקה מדעית צריכה להיעשות במשורה תוך בירור מקסימאלי של העובדות. הוכחה "סובייקטיבית" שכזו צריכה להיעשות אך ורק כחריג מיוחד כשלא ניתן לבצע את הבדיקות הללו.

 לא כך היה במקרה שלפנינו.

10. אוסיף גם כי מעדותו והופעתו של הנאשם שלפני ניתן היה ללמוד ולהבין את חשדם הראשוני של השוטרים. הנאשם הודה כי הוא נוהג להתהלך בלבוש מרושל כפי שהופיע לפני, ויתכן וההתרשמות ממנו היא בהתאם להופעתו ולא מעבר לזה .

11. לסיכומו של דבר, לאור העובדה שלא נערכה לנאשם כל בדיקה מדעית לבירור רמת האלכוהול שבגופו למרות שהסכים לכך ולאור העובדה שאין חולק שהנאשם הבין את האירוע וענה הגיונית לשוטרים, ולאור העובדה שכל ההוכחות נגדו מתמקדות בריח חריף מפיו, טופס מאפיינים, והתרשמות אישית, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק




כל הזכויות שמורות לעופר חורש. אין להעתיק, לצטט או לעשות שום שימוש ללא אישור בכתב מבעל הזכויות Copyright 2015 ©

מפת אתר | נהיגה בשכרות | ביטול דו"חות תנועה | שלילת רשיון | עורך דין תעבורה

 

 
dooble קידום אתרים