Skip to main content עבור לחיפוש

מאמרים בקטגוריה פסילות מנהליות

דוחות תנועה - עו"ד תעבורה עופר חורש

ההשלכות של פסילה מנהלית

פסילה מנהלית

על פי חוקי התעבורה נתונה בידיו של קצין המשטרה סמכות לפסול את רישיון הנהיגה עוד בטרם מתקיים ההליך המשפטי בפני בית המשפט, הכוונה היא לפסילה מנהלית.

פסילה מנהלית הנה פסילה שאינה שיפוטית קרי עצם ביצועה הוא על ידי רשות ציבורית ולא על ידי בית משפט.
על פי האמור בחוק יוכל קצין משטרה לפסול אדם אשר נחשד כי ביצע עבירת תעבורה לתקופה של 30 יום כאשר עסקינן בעבירה שלא גרמה לתאונת דרכים (כדוגמת מהירות מופרזת שעניינה הזמנה לדין, עקיפות מסוכנות, הסעת נוסעים מעל ולמותר ובשכר וכו…), 60 יום כאשר עסקינן בתאונת דרכים ו90 יום כאשר עסקינן בתאונת דרכים שתוצאתה מוות.

מטרתה של הפסילה המנהלית היא לקטוע את רצף המסוכנות המתגלה בנהג אשר היה מעורב לכאורה בעבירה זו או אחרת ועל כן נדרשת "תקופת צינון" בנהיגתו של הנהג בטרם ישוב לכבישי הארץ.

חשוב לציין שהליך פסילתו של נהג על ידי קצין משטרה חייב בשימוע בטרם מתן ההחלטה והשימוע מחוייב כי ייערך בנוכחות הנהג תוך פרק זמן של עד 4 ימים מיום האירוע, אם הנהג בחר להיעדר מן השימוע ניתן לפסול אותו מבלי לשמוע טענותיו קרי בהעדרו אך כל זאת אך ורק אם זומן לשימוע ובחר להיעדר.

קצין המשטרה מחוייב בנימוקים עניינים הנוגעים לעבירה עצמה וכן לעברו התעבורתי של הנהג בטרם החלטתו.
על החלטת הקצין ניתן לערור לבית המשפט לתעבורה.

 

נקודות:

עד לאחרונה לא ידעו הנוהגים בכבישים כי כאשר הם מקבלים דו"ח תנועה בין אם עניינו ברירת משפט ובין אם עניינו הזמנה לדין לצד העבירה רשומות נקודות אשר עצם אכיפתן אינו נתון בידי משטרת ישראל אלא בידי משרד התחבורה ומשרד הרישוי,רק לאחרונה החל משרד הרישוי באכיפה מאסיבית של אותן נקודות שצברו נהגים, כאשר אכיפתן של הנקודות הנה על פי שיטת צבירת ניקוד המפורטת בפקודת התעבורה לפיה על פי סך נקודות יידרש נהג לבצע אמצעי תיקון שהנם: קורס רענון בסיסי, קורס רענון ייעודי ופסילה בת 3 חודשים שלאחריה מבחן עיוני.

לצד מרבית העבירות בחוקי התעבורה רשומות נקודות, מניין העבירות שאין לצידן רישום של נקודות הינו מועט כדוגמת פניית פרסה, סטייה מנתיב נסיעה וכו…

מניין הנקודות הינו בכפולות של 2 קרי מסך של 2 נקודות לעבירה ועד 10 נקודות, לצד העבירות החמורות נרשם סך גבוה של ניקוד.
סך הניקוד לצד כל עבירה הינו ביחס ישר לאופיה ולמסוכנותה של העבירה.

לאחרונה נוצר מצב דברים אבסורדי לפיו משטרת ישראל הזינה באופן גורף הרשעות בתעבורה ונהגים צברו בבת אחת סך של 36 נקודות אשר הביאם לפסילה בת 3 חודשים בגין עבירות ישנות אף עבירות אותן ביצעו 5 – 6 שנים לאחור.
"מלחמה" אשר ניסו עורכי הדין לתעבורה לנהל כנגד המהלך הגורף של משרד הרישוי נחל כישלון ולא ניתן למחוק נקודות אילו אף אם העבירות בוצעו לפני 5- 6 שנים, ההצלחה היחידה היא בכך כי לעיתים ניתן לקצר את הפסילה בת 3 החודשים לתקופה של 45 ימים וזאת בשל מספר סיבות, הראשונה התקופה בה הורשע הנהג והעת בה הוזנה ההרשעה למחשבי משרד הרישוי, השנייה מצב רפואי קשה של הנהג או מי מבני חסותו, השלישית שייכות הנהג או מי מבני חסותו לקובץ הנכים והרביעית נסיבות אישיות קשות.

עד לאחרונה ציבור הנהגים לא ידע כלל כי קיימת אכיפה על ידי רשות נוספת למעט משטרת ישראל וכי גם משרד התחבורה הוא גוף מעניש.

כפל עונש:

בעקבות האכיפה המאסיבית של משרד הרישוי נוצר מצב דברים חדש לפיו כל נהג המקבל דו"ח או כתב אישום נענש פעמיים על יד שתי רשויות שונות, ענישה אחת ענישה שיפוטית והיא במקרה הקל תשלום קנס בלבד ואילו במקרה הקשה הזמנה לבית משפט וסכנת פסילת רישיון הנהיגה הענישה השנייה היא ענישה מנהלית שעל ביצועה אחראי משרד התחבורה – משרד הרישוי, הענישה היא בעקבות סך נקודות אותו צובר נהג על בסיס צבירה על פי שנים.

בפועל נוצר מצב לפיו נהג בגין עבירה אחת אותה הוא מבצע ייענש בשני מישורים הן שיפוטי והן מנהלי, לעיתים עבירה ספציפית בה הודה נהג גוררת ענישה בבית משפט אף של פסילה בפועל וכן מביאה הנהג הנ"ל לסך של 36 נקודות בגינן ייפסל למשך 3 חודשים ולאחר מכן יידרש למבחן עיוני, על פי החוק הפסילות הן במצטבר זו לזו ורק על פי הנחיה מפורשת של בית המשפט יהא ניתן לחפוף ביניהן.
לדעתי מצב דברים זה דורש תיקון חקיקתי מיידי, מדובר במדינה אחת האוכפת עבירות תנועה אין מקום כי "ראש אחד" קרי המדינה ישלח 2 זרועות שונות ויעניש בשתיהן, נדרשת חפיפה הגיונית בין שתי הרשויות, נדרש כי שתי הרשויות יעבדו בשיתוף פעולה לפיו לא ייפגע הנהג פעמיים.

קרא עוד
מהירות מופרזת - עו"ד תעבורה עופר חורש

נהיגה בזמן פסילה

 

פסילת רישיון היא סנקציה מרכזית העומדת לרשויות גורמי האכיפה והמשפט. המטרה העיקרית של הסנקציה הזו היא להרחיק מהכביש נהגים העוברים על החוק, לייצר הרתעה ולצמצם בסופו של דבר את כמות תאונות הדרכים. יחד עם זאת, לא מעט נהגים בוחרים לעבור על החוק ולנהוג גם בזמן פסילה. העונשים הקבועים בחוק אינם מקלים ראש עם נהגים מן הסוג הזה והם יכולים לכלול גם תקופת מאסר בפועל.

בראש ובראשונה כדאי להבין את המסגרת הטכנית של החוק. על פי סעיף 67 לפקודת התעבורה, נהג שרישיונו נפסל על ידי בית המשפט חייב להפקיד אותו במזכירות בית המשפט. במקרים בהם רישיון הנהיגה איננו בתקף או אבד, נדרש הנהג לקבל טופס דו"ח המופק על ידי משרד הרישוי. הטופס חייב להיות חתום על ידי עורך דין, רשם או שופט על מנת לקבל תוקף. לאחר מכן מגיש הנהג את הטופס בצירוף תצהיר מפורט להפקדה במזכירות וזאת כנגד הפקדת הרישיון שאבד.

 

מתי נכנסת הפסילה לתוקף?

 

מירוץ פסילת הרישיון עבור נהגים בישראל מתחיל מיום הפקדתו במזכירות בית המשפט. בניגוד למה שנהוג לחשוב, הספירה היא לא מיום המשפט או מתן ההחלטה על גזר הדין. נהג שאינו ממהר לפעול או להפקיד את רישיונו מעכב את הספירה.

העונש המקסימאלי בגין נהיגה בזמן פסילה הוא 3 שנות מאסר בפועל. מנגד, הארכה של פסילה במקרים של כאלו מוגבלת במסגרת החוק לעד שנתיים. הבעיה העיקרית קיימת בקרב נהגים המרגישים אבודים ללא הרישיון שלהם. הם נוטים לקחת סיכון ולנהוג גם במהלך הפסילה, כאשר בפועל הם חושפים את עצמם לעונשים חמורים. המשטרה אוכפת את העבירה גם במסגרת בדיקות רכב שגרתיות והמשמעות היא שגם נהיגה תקינה ובכפוף להוראות לא תמיד עוזרת להתחמק מעונש. אפילו שכנים או מכרים יכולים להתלונן על נהג מסוים הממשיך לנהוג על אף השלילה, כאשר במקרים אלו מפעילה המשטרה מעקבים, מארבים ומבצעים לצורך ביצוע תפיסות.

מי מחליט על פסילת הרישיון?

 

יש מספר גורמים המוסמכים על פי חוק להחליט על פסילה של רישיון נהיגה. הגורמים הבולטים הם משרד הרישוי, בית המשפט וקצין משטרה. משרד הרישוי מחליט על פסילת רישיון לאחר צבירת נקודות, בעוד קצין משטרה רשאי להטיל פסילה מנהלית בגין עבירות מסוימות. על פי החוק די בשליחת הודעה בדבר פסילה בדואר רשום על מנת ליידע את הנהג.

מבחינת כתבי האישום, העונשים השכיחים עבור נהיגה בזמן פסילת רישיון הם פסילה ממושכת, מאסר על תנאי וכאמור מאסר בפועל. יש מקרים בהם כתב האישום נגד הנהג הסורר כולל גם סעיף של נהיגה ללא ביטוח בתוקף. במקרים אלו הענישה מחמירה ויכולה להגיע עד המקסימום הנקוב בחוק.

האם יש הבדל בין תדירות העבירות?

 

כמו בעבירות תעבורה אחרות, גם בנהיגה בזמן פסילה יש משמעות לתדירות ולעיתוי. בפעם הראשונה בה מבוצעת העבירה מעדיף בית המשפט להשית על הנאשם עונש של פסילה ממושכת לצד מאסר על תנאי. בפעם השנייה מחמיר בית המשפט את הענישה ומטיל על הנהג מאסר בפועל שיכול להיות מומר לעבודות שירות. בכל מקרה, יש לזכור כי התביעה עשויה לבקש מעצר עד תום ההליכים וכך להחמיר את מצבו של הנאשם.

לסיכום, נהגים אשר עברו עבירות תעבורה קלות וקיבלו פסילה למספר ימים נמצאים תחת סיכון בדיוק כמו נהגים שקיבלו לזמן ממושך. חל איסור חמור על נהיגה בזמן שלילת רישיון ויש להקפיד על החוק על מנת להימנע מסנקציות ומאסר בפועל.

צור קשר עוד היום לסיוע משפטי מקצועי במשרד עורכי דין תעבורה – עופר חורש 

קרא עוד
עו"ד תעבורה - עופר חורש

פסילה מינהלית

פסילה מנהלית משמעותה פסילה עי קצין משטרה או בוחן תנועה שהינו קצין
לפסילה מנהלית מספר קטגוריות
 הפסילה הינה לפרק זמן קצוב ומשמעותה ריצוי עונש שלילה למעשה בטרם משפט.
הדבר דומה למעצר קדם משפט בעבירה פלילית בה בית המשפט בוחן את מסוכנות הנאשם קרי מסוכנות נהיגתו וכן את הראיות לכאורה שיש בתיק.

פסילה ל30 יום

פסילה זו ניתנת בתחנת המשטרה עי קצין משטרה, לרוב בתיקי שיכרות, בתיקי מהירות, בתיקים של אי ציות בתמרור עצור, הפרת זכות קדימה ועוד.
בלימודי משפטים ידוע כי לנאשם יש את הזכות לגשת לבית המשפט קדם משפט, להגיש בקשת ערר על השלילה (לא ערעור ) ולבקש כי בית המשפט יבטל את הפסילה המנהלית או יפחית מהזמן הקצוב.
ראוי לציין כי בחלק גדול של המקרים ניתן לבטל את השלילה במהלך הדיון על הערר ובכך לבטל את הזימון למשפט שנשלח לנאשם.

פסילה 60 יום

פסילה ל 60 יום היא פסילה שתינתן רק במקרה שנגרמה תאונת דרכים שבה נחבל אדם ו\או ניזוק רכוש .
במקרה כזה רשאי קצין המשטרה לפסול רישיון לתקופה של 60 יום, בדרך כלל תינתן פסילה כזו כשמובן מאליו שהנהג יזומן לבית המשפט ויוגש כנגדו כתב אישום.
בעבירות מסוג אור אדום יצטרך הקצין הפוסל לבדוק את חומר הראיות ולראות כי ישנם ראיות לכאורה שמשמעותן בסיס עתידי לאישום כנגד הנהג, כמו כן ייבדק עברו של הנהג, וותק נהיגתו ,חומרת העבירה\ות, מסוכנותן, והנזקים והחבלות שנגרמו.
 גם כאן ניתנת לנאשם זכות בסיסית להגיש בקשת ערר לבית המשפט.

פסילה ל90 יום

פסילה זו תחול רק במצב שבו נהרג אדם , פסילה זו שונה מהפסילות האחרות בתכלית השינוי.
פסילה זו תחול רק במקרים של תאונות של גרימת מוות ברשלנות , או הריגה, או הריגה והפקרה (פגע וברח).
גם כאן ניתנת לנאשם הזכות להגיש ערר לבית המשפט.
פסילה עד תום ההליכים
פסילה זו חלה בתיקים חמורים כגון:
בתיקי שיכרות, בתיקים של נהיגה בזמן פסילה, בתיקי הריגה , גרימת מוות ברשלנות, אלו התיקים הנפוצים שבהם התביעה תעתור לפסילה עד תום ההליכים , השוני הגדול בין פסילה זו לשאר הפסילות שבפסילה זו ישנו כתב אישום
אין אפשרות לפסול עד תום ההליכים אם התביעה לא הגישה כנגד הנאשם מבעוד מועד גם כתב אישום.
בפסילה זו לא יספיקו רק ראיות לכאורה .
קרא עוד
לייעוץ מקצועי