Skip to main content עבור לחיפוש

מאמרים בקטגוריה תאונות דרכים

אופניים חשמליים - עו"ד תעבורה

חוק אופניים חשמליים


התקנות המסדירות את השימוש באופניים עם מנוע עזר חשמלי אושרו על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת ונכנסו לתוקפן בספטמבר 2014 כאשר בבסיסן עומדות כמה תקנות עיקריות והן-

  1. ניתן לנהוג על אופניים חשמליים רק מגיל  14 על שבילי אופניים ומגיל 16 על הכביש.
  2. אופניים חשמליים מוגדרים כאופניים בעלי הספק מרבי של 250 ואט, שמהירות נסיעתם אינה עולה על 25 ושהמנוע מפסיק את פעולתו כאשר מהירות האופניים עולה על 25 קמ"ש בהתאם לתו התקן האירופי.
  3. באופניים חשמליים יותקנו אביזרי בטיחות הכוללים צופר או פעמון, פנס קדמי בעל תאורה לבנה, פנס אחורי בעל תאורה אדומה, מחזיר אור אחורי ומחזירי אור בצבע צהוב על דוושות האופניים.
  4. האופניים החשמליים ידרשו לשאת סימון רשמי של המילים "אופניים עם מנוע עזר".

חנויות לאופניים חשמליים במגמת עלייה והמחירים – יורדים

למרות שהחוק מתיר את הרכיבה על אופניים חשמליים, הוא רחוק מלהרתיע את הרוכבים השונים, ויתרה מכך, מיום ליום קמות עוד ועוד חנויות המשווקות אופניים חשמליים מבלי שקיים פיקוח לכך שהאופניים המשווקות בחנויות אכן עומדות בכל התקנים הנדרשים. תוסיפו לכך את העובדה שמחירי האופניים החשמליים נמצאים בצניחה ושאין ממש אכיפה, והרי לכם מתכון קטלני, היכול להוביל למצב בו עובר אורח תמים שיצא להליכה ברחוב, עלול למצוא את עצמו מפונה לבית חולים, כתוצאה מפגיעה של רוכב אופניים חשמליים.

רכיבה על אופניים חשמליים – מסוכנת או תמימה?

במציאות הישראלית קיימת מעין תמימות דעים בכל הנוגע לשימוש באופניים חשמליים, היות והם מסתמנים ככלי בטיחותי וסביבתי, מה שמאפשר לילדים מגיל 14, לרכוב עליהם ללא הפרעה ויתרה מכך, ללא אכיפה. בנוסף, על פי נתונים של התנהגות צרכנית, ניתן לראות, כי ענף האופניים החשמליים נמצא בעלייה מתמדת וכי מספר החנויות שמשווקות אופניים כאלו, מכפיל את עצמו מדי שנה, מה שגם במקביל מגדיל את היקף הבעיה ותורם להגדרתה כמפגע תעבורתי.

אי אכיפה מתמדת

למרות שקיימת הגבלה על הגיל המינימלי המותר לרכיבה על אופניים חשמליים, העובדה כי אין אכיפה, מובילה למצב בו ילדים מתחת לגיל 14 נוסעים על אופניים ללא השגחה ואף ללא שמירה על הוראות בטיחות. חשוב לציין, כי לילדים בגיל הנ"ל, אין את האחריות הנדרשת בעת נסיעה בשבילים או בכבישים ועל כן אין זה מפתיע, כששומעים על מקרים כמו מוות של קשיש בן 85 שנפגע בתאונה של פגע וברח של רוכב אופניים חשמליים.

על מי מוטל הפיקוח – ההורים או המדינה?

כשם שההורים צריכים להיות אחראים על ילדיהם ולעמוד בתקנות הרכיבה על אופניים חשמליים ולוודא כי ילדיהם שומרים על כל הוראות הבטיחות הנדרשות, כך על המדינה ועל הרשות למלחמה בתאונות הדרכים להיות אחראית לאזרחי המדינה, להשקיע בבניית תשתיות ומסלולים המיועדים לרוכבים, ובמקביל לדאוג לאכוף את החוק.

במידה ואתם או בני משפחתכם הואשמתם בעבירות תעבורה, שנובעות, בין היתר, מרכיבה על אופניים חשמליים, שלא בהתאם לתקנות, מוטב כי תפנו לקבלת ייעוץ מעורך דין תעבורה מקצועי,עופר חורש, המתמחה בתחום.

קרא עוד
עבירות תנועה - עורך דין לתעבורה

תקנת מעבר החצייה הריק

משפטנים: תקנת 'מעבר החצייה הריק' – חלמאית, לא חכמה ומסוכנת

היום התפרסמה תקנה חדשה אותה אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת – תקנה אשר תחייב את הנהגים לבלום ולתת זכות קדימה גם אם הולך הרגל רק עומד ליד מעבר החציה, מבלי שהושיט את רגלו קדימה.
יוזמי התקנה החדשה מסבירים את הצורך בה, בכך ששיעור הולכי הרגל מבין הרוגי תאונות הדרכים בישראל הוא מהגבוהים בעולם ועומד על כ-40%, לעומת 20% במדינות המערב ו-14% בארה"ב. התקנה החדשה אמורה להיאבק בתופעה.
לדברי עו"ד עופר חורש, התקנה חלמאית, מסוכנת, קשה לביצוע, ומשמעות אכיפתה היא צעד ענק לכיוון תהום תעבורתית.
לדבריו, התקנה החדשה תחייב את הנהג לעצור עצירות פתאום ליד מעברי חציה, גם אם הולכי הרגל מדברים לצדם בטלפון ולא מתכוונים בכלל לחצות את הכביש. התקנה צפויה גם להעלות בצורה חדה את כמות התאונות חזית-אחור במרכזי הערים ובדרכים בין עירוניות – תאונות שחלקן מסתיימות בפציעה קשה ואף בקורבנות בנפש.
לדברי עו"ד חורש, לא רק זאת – התקנה גם תגביר את זעם הציבור על רשויות האכיפה בשל קנסות מוגדלים ולא מוצדקים שיינתנו לנהגים, ותגרום לעליה בעומס התיקים בבתי המשפט לתעבורה, העמוסים לעייפה כבר כעת.
כמו כן, חוזה עו"ד חורש, תגרום החלת התקנה החדשה לעליה חדה בזיהום האוויר ממכוניות, כתוצאה מבלימה והאצה מוגברים, ומהיווצרות פקקי ענק במרכזי הערים.
"טוב היה המחוקק נוהג, אם היה מציב תמרור עצור לפני כל מעבר חציה בישראל, וכך היה פותר את הנהג מדילמת מעבר החצייה הריק" מוסיף עו"ד חורש.

לדבריו, העברת תקנה שתגביל את המהירות המותרת בערים ללא יותר מ-20 קמ"ש – תשיג בדיוק את אותו אפקט שתשיג התקנה החדשה – אך אז נשאל את עצמנו כמדינה, לאיזו תהום תעבורתית נפלנו, וכיצד ניתן להיחלץ ממנה.
"כידוע, מאד קשה לבטל תקנות שהתקבלו – ולכן טוב יעשה המחוקק אם יקבור את התקנה החדשה בקבורת חמור – כיאה לה" דברי עו"ד חורש.
לדברי עו"ד חורש, הנתון הגבוה על אחוזי הנפגעים במעברי החצייה בישראל נובע לא בגלל מיעוט זכויות של הולך הרגל, אלא להיפך – בשל אי הטלת אחריות על הולך הרגל למעבר בטוח.
לדבריו, ביפן למשל – שם אחוז התאונות במעברי חצייה נמוך במיוחד – התקנות מאפשרות זכות קדימה למכוניות על פני הולכי רגל במעברי חצייה. "הטלת אחריות על הולך הרגל, תגרום לו לחצות את הכביש בבטחה – ותוריד בצורה יותר סבירה ומאוזנת את אחוזי הנפגעים במעברי החציה" מסכם עו"ד חורש.

התקנה החדשה – פתח לאסון תעבורתי
לדברי עו"ד עופר חורש, עורך דין ותיק בענייני תעבורה, תקנת מעבר החצייה הריק, שאושרה לאחרונה בועדת הכלכלה של הכנסת – היא תקנה חלמאית, לא חכמה – ואף מסוכנת.
לדבריו התקנה איננה מחדשת דבר מבחינת החוק. כבר היום, האחריות המוחלטת על פגיעה בהולך רגל מוטלת על הנהגים בישראל.
לדברי עו"ד חורש, כבר היום מחויב הנהג לעצור לפני כל מעבר חציה, אם הוא רואה כוונה מצד הולך הרגל לחצות את הכביש. לדבריו, גם היום, אם נהג מעורב בתאונת דרכים על מעבר החציה, הוא נושא באחריות מוחלטת גם בחוק וגם בפסיקה – כי מעבר חציה מהווה אי מוגן להולכי רגל על פי החוק.
"התקנה החדשה מגדילה את אחריות הנהגים, ומקטינה את אחריות הולכי הרגל לגורלם" אומר עו"ד חורש. לדבריו, אם הולך רגל יתפרץ מעתה ואילך לכביש בריצה – גם אז יהיה הנהג מחויב לעצור לפני במעבר החציה. והיה ונגרמה תאונה שכזו גם אם לנהג לא הייתה כל אפשרות לעצור או לראות את הולך הרגל – הוא ייחשב אשם. "האם העניין סביר?" מקשה עו"ד חורש.
לדברי עו"ד חורש, במרחבי הערים בישראל מוסדר מעבר חציה בכל 100 עד 200 מטר, ולעיתים קרובות גם במרחק קצר בהרבה. "התקנה החדשה תגרום לנהגים לעצור עצירה מוחלטת של הרכב בכל מאה מטר בממוצע. הדבר יעלה את תצרוכת הדלק והזיהום. כמו כן התקנה עלולה לגרום לעליה משמעותית בתאונות חזית-אחור, כאשר נהגים לא יופתעו כשהנהג לפניהם יעצור ללא סיבה נראית לעין, במרכז הכביש מול מעבר חצייה ריק".
לדברי עו"ד חורש, התקנה עתידה ליצור מצבים אבסורדים, בהם הנהג יצפור להולך הרגל שמא יועיל בטובו אדוני ויחצה כבר את הכביש, בעוד הולך הרגל ישוחח לתומו בטלפון וכלל לא יתכוון לחצות.

"התקנה – מכשיר נוסף לסחיטת מסים מהאזרח"
לדברי עו"ד חורש תקנת 'מעבר החציה הריק' לא סבירה. "נראה כאילו היא תפורה על רשויות האכיפה לדחוף לאזרח הישראלי עוד דוחות, ובאמצעות כיסו המרופט לחלץ את המשק הישראלי המדשדש".

"ריבוי הנפגעים בישראל – בגלל שאננות הולכי הרגל"
עו"ד חורש מסביר את הנתונים הגבוהים בדריסת הולכי רגל על מעברי חציה בישראל – בגלל חוקים המסירים אחריות מהולכי הרגל – ולא להיפך. לדבריו, בחלק גדול ממדינות המערב, קיימת להולך הרגל אחריות לחציה לא סבירה במעבר החציה . "כך למשל ביפן, ובמדינות נוספות – זכות הקדימה במעברי חציה לא נתונה להולכי הרגל – אלא לנהגים. האם אחוזי הנפגעים שם עולים? ההיפך – הם יורדים".
לדברי עו"ד חורש, הרעות החולות שיגרמו מהתקנה החדשה הן עצומות. "כך למשל, אם המחוקק יקום בבוקר אחד וייזום תקנה לפיה ייאסר מעתה ואילך לנוע במרכזי הערים מעל מהירות 20 קמ"ש – זה ישפר את בטיחות הולכי הרגל, אבל איך זה ישפיע על החיים של כולנו? כמה זמן נבלה כולנו בפקקים? כמה קנסות נקבל? איזו חברה תהיה פה?" לדבריו, במשרד התחבורה ובכנסת חושבים שהמציאו את הגלגל – אך למעשה מעמיסים על האזרח את האחריות למימון הרשויות בקנסות מופרכים, ומעמיסים עוד על מערכת המשפט.
טוב יהיה עם הכנסת תערוך בתקנה האומללה המתת חסד – בטרם ייגרם פה אסון תעבורתי – מסכם עו"ד עופר חורש.

עו"ד עופר חורש עוסק רבות בדיני תעבורה, ובהגנה על נאשמים בעבירות חמורות, כמו נהיגה בשכרות, נהיגה ללא רישיון בתוקף, תאונות דרכים ועוד.

קרא עוד
תקנות האופניים - עו"ד תעבורה עופר חורש

החוק בנוגע לאופניים חשמליים וקורקינט חשמלי


אופניים חשמליים וקורקינט חשמלי – ההסדרה חוקית (החלקית) 

לאחרונה התפתחה מגמה בשוק כלי הרכב כי כל אזרח לא משנה מהו גילו ואם הינו מחזיק ברישיון נהיגה כדין או לא יכול לרכוש רכב חשמלי קרי אופניים חשמליים או קורקינט חשמלי בם הוא יכול לנסוע בכבישי הארץ כאילו עסקינן ברכב לכל דבר ועניין, יותר מכך שוק המכירה של כלים חשמליים אילו הנה שוק פתוח ללא פיקוח של המשטרה או משרד התחבורה, החנויות והסוחרים המוכרים את הכלים החשמליים הללו אף מציעים את שדרוגו של הכלי תוך הגדלת נפח המנוע ועוצמת המהירות בה יוכל לנהוג בכלי החשמלי, לעיתים יוכל הכלי החשמלי להגיע עד כדי מהירות של 80 קמ"ש.
לנהיגה בכלי רכב אילו לא נדרשת כל מיומנות בכדי לנהוג בם הנהג אינו נדרש למבחן כלשהו עיוני או מעשי אך בכביש עוצמתם והשתלבותם הנה ככל כלי רכב אחר מוסדר עפ"י החוק.
לגורמי האכיפה והענישה קשה להתמודד למול התופעה כיוון שהחוק והאפשרות לאכוף אופן הנהיגה לא היו מוסדרים כראוי עד לאחרונה, לאחר פניות רבות של אזרחים שונים אשר לעיתים אף היו מעורבים בתאונות דרכים (עפ"י דיווחים מסודרים אירעו שתי תאונות דרכים קשות בת"א אחת מהן אף עד תוצאה של קטיעה גפיים התחתונות) אשר בגינן לא פוצו כיוון שקיימת בעיתיות נוספת לעניין רישוי וביטוח הוסדרו בשנית התקנות תקופה של 3 שנים מאז פקעו ולא חודשו.
לאחר תקופת זמן בה החוק היה פרוץ הוסדרו תקנות חדשות אשר אושרו לאחרונה ע"י וועדת הכלכלה של הכנסת ואשר מסדירות את השימוש החוקי באופנים חשמליים בלבד.
יש לציין כי התקנות אשר הוסדרו הינן לעניין אופניים חשמליים בלבד ואילו טרם הוסדרו החוקים בעניינם של הקורקינטים החשמליים.
על פי התקנות החדשות הרכיבה באופניים חשמליים תהיה מותרת מגיל 14  בלבד על שבילים מוסדרים לאופניים  ומגיל 16 בכביש ציבורי יש לציין כי הנהיגה על המדרכה אסורה.
החלטה נוספת היא כי יקודמו תקנות לצורך החובה בחבישת קסדה.

אז מה מותר?

מנוע עד 250 וואט מופעל ע"י דוושות בלבד
מהירות עד 25 קמ"ש
גיל הרכיבה הוגבל
חובת התקנת צופר או פעמון והחובה בפנס קידמי ואחורי ובמחזירי אור.
חובת סימון כ"אופניים עם מנוע עזר.
 
על אף האמור הנושא לא נותר סגור ונותרו בעיות רבות לדוגמא העובדה כי בעניינו של קורקינט חשמלי טרם הוסדרו תקנות וכי אופי ההתנהלות בכבישים לרוכבים עליו וכן למכוניות השונות הנוסעות בסביבתו וכן להולכי הרגל בעייתית וכן עדיין נותרה פרוצה בעיית האכיפה ע"י משטרת ישראל.
כמו כן נושא הרישוי הפיקוח על החנויות המוכרות והנושא הביטוחי אף הם לא הוסדרו.
גם מבחינת ההתמודדות החוקית למול האכיפה וכן בבתי המשפט השונים קיים מצב דברים בעייתי כיוון ששוב רק תקנות התעבורה מגדירות מהו רכב חשמלי ואילו פקודת התעבורה מדברת אך ורק על רכב המונע בכח מכני (ההבדל בן התקנות לבין הפקודה הוא באופן האכיפה), פועל יוצא הוא כי לא קיימת כל חובת התנהגות של הנוהג בכלי רכב חשמלי ולהפך אילו הרוכשים אותם הם בדר"כ כאלו ללא רישיון נהיגה כלל או כאילו שבית המשפט פסל אותם מלנהוג בכלי רכב.
על אף האמור ברצוני לציין כי גם אילו הנוהגים בכלי רכב חשמליים חלה עליהם חובה חוקית מכח היותם עוברי דרך, תקנות התעבורה מגדירות מהי החובה המוטלת על כל עובר דרך עובר דרך נחשב כל אחד העושה שימוש בדרך גם על הולכי רגל מוטלת חובה קל וחומר על הנוהגים בכביש, בגין הפרה של התקנות הללו יוכל להגיע הנוהג ברכב חשמלי לדיון בפני בית משפט לתעבורה ולדון לפסילה ולקנסות.
המסקנה המתבקשת מן המאמר האמור היא העובדה כי ככל הנראה היתרון אותו מונה שר התחבורה לעניין האופניים החשמליים כפי שציין לא אחת "לאופניים חשמליים  חשיבות גדולה כאמצעי תחבורה חלופי לרכב הפרטי, בעיקר בשל תרומתם להפחתת הגודש בדרכים ולהקטנת זיהום האוויר. בדומה לאופניים רגילים אופניים עם מנוע חשמלי מאפשרים גמישות בתכנון הנסיעה ומהווים פתרון יעיל וזול לבעיית חניה במרכזי הערים" עולה פי כמה על הביטחון בכבישים לעוברי הדרך בכללותם ביניהם גם העושים שימוש באופניים החשמליים.
 לקבלת פרטים נוספים מקצועיים – צור קשר עם משרד עו"ד עופר חורש המומחה בדיני תעבורה
קרא עוד
עבירות תנועה - עורך דין לתעבורה

פגע לכאורה, ברח לכאורה ויצא זכאי

משטרת ישראל החליטה כי על בסיס אמירה של אזרחית אשר לכאורה נפגע רכבה ולכאורה החליטה כי ראתה רכב ספציפי פוגע ברכבה ובורח ניתן להגיש כתב אישום בגין עבירות של אי שמירת מרחק, גרם תאונה ונזק ועזיבת מקום תאונה, בפועל לאחר שהופנתה התובעת המחוזית הראשית לקושי בראיות הקיימות בתיק החליטה כי תחזור בה מכתב האישום והוא ימחק קרי כאילו זוכה הנאשם.

עו"ד עופר חורש, הצביע כי אין ולו בדל של סיכוי כי הנאשם כנגדו הוגש כתב האישום הוא האדם אשר היה במקום האירוע לו טוענת אותה אזרחית מתלוננת.

תחילה כיוון שבהזדמנות הראשונה טען הנאשם לטענת אליבי במקום אחר הייתי וטענה זו דבק בה לכל אורך ההליך עד לביטול כתב האישום והתביעה לא סתרה טענה זו.

כמו כן נתגלו בקיעים משמעותיים בעדותה של המעורבת המתלוננת אשר טעתה בכיווני נסיעתה ומסרה פרטים לא הגיוניים על כיווני נסיעה ומיקומה בעת האירוע כגון שהנאשם פנה שמאלה לכיוון אזורי חן בת"א בזמן שנתיב נסיעתה הוא בכביש חיפה מצפון לדרום וממיקומה כלל לא היה ניתן להבחין בפנייה לאזור אזורי חן.

עוד יש לציין כי המעורבת לא הציגה לתביעה בבואה להתלונן כל מסמך אובייקטיבי בדבר מספר הרכב אשר פגע ברכבה ואשר נרשם "בלייב", לטענת המעורבת רשמה מספר במכשירה הנייד כל זאת בזמן נהיגה בעת דימדומים ובעת שרכבים אחרים נוסעים בכביש, כביש עמוס יש לציין…

המתלוננת תארה רכב מזדה שפגע בה ולא ידעה לתאר נהג פוגע, טענת ההגנה שרכב מזדה מסוג מזדה 3 בצבע כסוף יש לרוב התקבלה.

עת שהגיע הנאשם לחקירה כלל לא נבדקו סימני אירוע תאונה לא ברכבו ולא ברכבה של המעורבת המתלוננת, קרי לא נעשו בידוק סימני פגיעה בין הרכבים והתאמת נזקים אם קיימים בכלל.

מספר ישיבות נטענו הטיעונים השונים בפני בית המשפט ואף החלו בשמיעת עדויות ולאחר שקראה התביעה ראיותיה בחרה למחוק אישום התאונה.

חשוב לזכור כי בכביש לעיתים נהגים מדמיינים מעבר של רכב מסוים ועל כן חייבת התביעה לבחון שמספר הרכב שנרשם הוא לאחר שנשמר קשר עין רצוף והרישום נעשה בדרך ראויה ללא מקום לספק, עוד חשוב הוא כי גובה ההודעה – קרי תלונת המעורב יבחן האם הפרטים שנמסרים עומדים בטוואי השטח והכביש ומתאימים לממצאים האובייקטיביים של הכביש.

 הרי עסקינן בפלילים והספק הוא תמיד לטובת הנאשם!!!!

קרא עוד
עבירות תנועה - עורך דין לתעבורה

תאונת פגע וברח

בשנים האחרונות נכנס המושג תאונת פגע וברח לתודעה הישראלית מבלי לתן דגש והסבר מפורט על אופייה של תאונה מסוג זה בשונה מתאונות אחרות. כשמה כן היא תאונת פגע וברח, אדם אשר נקלע לתאונת דרכים ופוגע באחר, בשל חשש ודרישה חוקית של הגשת עזרה ראשונה הוא נמלט מהמקום מבלי להשאיר פרטים.

סיטואציה של תאונת פגע וברח הינה אירוע בו הנהג נכנס באופן מיידי ובמפתיע למצב לחץ קיצוני בצירוף בהלה ומצוקה. ברגע כזה כאשר האדם הנוהג ברכב הפוגע צריך לקבל החלטות גורליות ובעלות השלכות כבדות על עתידו הוא לעיתים עוזב את המקום ולא  נשאר להגיש עזרה ולדווח. הקושי לקבל החלטה נכונה נובע מתוך הלחץ והזמן הקצר מקרות האירוע ועד נטישת מקום התאונה.

ניתן לומר כי ישנם קווים לדמותו של האדם הפוגע העוזב את מקום תאונת הדרכים, ניתן לומר שהוא עלול להיתפס כאדם חרדתי שלא פועל במצבי לחץ ובעל מבנה ערכי רעוע.לעומת זאת אנשים שלא יעזבו את מקום התאונה הינם אנשים בעלי יכולת עמידה במצבי לחץ בעלי יכולות התמודדות ויגיבו למצב כראות עיניהם ויכולתם השיפוטית.

סעיף 64 א לפקודת התעבורה

א) נוהג רכב המעורב בתאונה, והוא ידע, או שהיה עליו לדעת, כי בנסיבות המקרה עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, דינו – מאסר שבע שנים, עם קנס או ללא קנס, ובלבד שלא יוטל עליו מאסר על תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף ולא יינתן עליו צו מבחן.

(ב) נוהג רכב המעורב בתאונה, והוא ידע, או שבנסיבות המקרה היה עליו לדעת, כי בתאונה נפגע אדם, ולא
הגיש לנפגע עזרה שהיה ביכולתו להגיש בנסיבות המקרה, לרבות הסעתו לטיפול רפואי, דינו – מאסר תשע שנים, עם קנס או ללא קנס, ובלבד שלא יוטל עליו מאסר על תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף ולא יינתן עליו צו מבחן. מנתוני המשטרה ניתן ללמוד כי ברוב המקרים הנהגים הבורחים נתפסים ועונשם מוחמר. יש לציין כי משטרת ישראל מקצה משאבים רבים ללכידת אותם הנהגים המעורבים בתאונות קטלניות.

על חומרתה של עבירה זו עמד כב' השופט ג'ורג' קראבת .פ. 1992/95 בעניין מדינת ישראל נ' ראובן אורן:

"… הסתלקותו של הנאשם מזירת תאונה זו תוך הפקרת הפצועים לחסדי שמיים ועוברי אורח, יש בהיותר מאשר כישלון מוסרי ערכי, מצדו של אדם שפגע ברעה ומבלי משים, כאשר כל הנדר שממנו ועפ"י מצוות הדין הוא עצירת רכבו, והושטת עזרה למי שבא שמתו נפגע, שלא לדבר על הציווי המוסרי של 'לא תעמוד על דם רעך', ועל אחת כמה וכמה רעך זה שהיית אשם בפציעתו".

לדברי עו"ד לתעבורה עופר חורש, כל אדם אשר נקלע לתאונת מסוג זה מחובתו לדאוג לנפגעים ולהעניק להם עזרה ראשונה וכן להזעיק עזרה. חשוב להדגיש ולומר כי גם במידה ונקלע אדם לאירוע ובו נפגעים כתוצאה מתאונה או מכל גורם אחר, חובה עליו להגיש עזרה. עבירת הפקרה הינה עבירה חמורה ביותר ובתי המשפט החלו להחמיר בענישה על מנת למגר את התופעה ולהרתיע את הציבור.

קרא עוד
עבירות תנועה - עורך דין לתעבורה

תאונת דרכים קטלנית עם הרוגים

תאונת דרכים קטלנית:

כאשר נהג  פוגע בנהג רכב  אחר או בהולך רגל וגורם למותו עולות במחשבתו מספר שאלות לגבי עתידו, כדוגמת: האם אכנס לכלא?  לכמה זמן אצטרך להיפרד מרישיוני?   אלו רק חלק קטן מהשאלות ומהחששות שעוברות בליבו של הנהג הפוגע, במאמר זה אספק תשובות לשאלות אלו.

1. פסילה מנהלית בתאונת דרכים קטלנית:

פסילה מנהלית הינה פסילת הנהג מלנהוג ברכבו ולקיחת רישיונו ע"י קצין משטרה.

בפקודת התעבורה נקבעה תקופת הפסילה שמוסמך קצין המשטרה (בדרגת מפקח ומעלה) לפסול ע"פ חומרת העבירה של הנהג:

ס' 47 (ה) קובע כי-

(1)   בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם – יפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 90 ימים"; 

שוטר מחויב במידה ומשוכנע כי קיים יסוד להניח שיוגש כתב אישום, לפסול ל-90 ימים את רישיונו של נהג שהיה מעורב בתאונת דרכים קטלנית עם הרוגים. על השוטר לזמן את הנהג החשוד לשימוע בפני קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה שם יוכל הנהג לשטוח את טענותיו. השימוע יכול שיעשה עד 3 ימים ממועד התאונה ולנהג יינתן רישיון נהיגה זמני עד לתאריך השימוע.

במקרה בו התגבשה החלטה על הגשת כתב אישום רשאית התביעה לבקש מבית המשפט לפסול את רישיונו של  הנהג המואשם, עד למתן פסק דין ע"י בית המשפט וסיום ההליכים. (בדומה למעצר עד תום ההליכים). המשמעות היא כי חל איסור על הנהג מלנהוג עד שביהמ"ש יכריע האם אשם בעבירות המיוחסות לו ואם לאו.  גם במקרה זה יכול הנהג לטעון את טענותיו בפני ביהמ"ש ולנסות לשכנעו מדוע אין לפסול את רישיונו אך לאור סעיף 46ב' לפקודת התעבורה רק במקרים בהם ביהמ"ש ישוכנע כי אין בהחזרת הרישיון לנהג משום סכנה לציבור יורה על החזרתו

פסילה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם:

46ב.   (א)  הוגש כתב אישום נגד בעל רישיון נהיגה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם, יורה בית המשפט על פסילתו מהחזיק ברישיון נהיגה עד למתן פסק דין בענינו.

           (ב)  בטרם יורה בית המשפט על פסילה כאמור בסעיף קטן (א), ייתן בית המשפט לנאשם הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, ורשאי הוא שלא להורות על פסילה כאמור, אם שוכנע, מנימוקים שיפרש, כי אין בנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור.

           (ג)   הורה בית המשפט על פסילה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לדחות את מועד הפסילה למועד שיקבע.

2. חשיבותו של בוחן תנועה מטעם הנאשם:,  

תאונת דרכים שבה נפגע אדם מגיע למקום התאונה בוחן תנועה מטעם המשטרה אשר נותן חוות דעת על קרות התאונה, סימני הבלימה, מכות הפח ברכב וכו'.

כאשר בוחן התנועה מביע דעתו על קרות האירוע חוות דעתו מספקת לתביעה מבט על קרות האירוע ומה שגרם לתאונה ומי האשם בה.

חשיבותו של בוחן חיצוני מוסמך אשר מגיע מטעם הנאשם הינו בעל חשיבות עליונה לעניין ניהול המשפט העתיד לבוא, כאשר מגיע בוחן נוסף ונותן חוות דעתו בסמוך ליום התאונה ולעיתים שעות ספורות לאחריה "כאשר התאונה עדיין חמה" יכול ליצור טענות כנגד חוות דעתו של בוחן התנועה המשטרתי ביום המשפט.

3. הרשעה בתאונת דרכים עם הרוגים:

במידה  ומורשע נהג בגרימת מוות ברשלנות,  הענישה הקבועה בחוק הינה- מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משישה חודשים. אך למרות האמור רשאי ביהמ"ש, בהתאם לנסיבות המצדיקות, לא לפסוק מאסר מינימום על הנהג המואשם. כמו כן רשאי בית המשפט לפסוק על פסילת הנהג המורשע  מלנהוג אף לצמיתות.

קרא עוד
לייעוץ מקצועי