בניגוד למקרה שלפנינו וברוב המקרים , כאשר נהג נדרש להיבדק בדיקת אלכוהול ע"י שוטר, לא עומדת בפניו הבחירה.

חובה עליו להיבדק.

מה קורה עם נהג מסרב לעבור בדיקת שיכרות לאחר שנדרש ע"י שוטר תנועה?

 נהג שלא נותן את הסכמתו או מכשיל את הבדיקה בכוונה, יואשם בהגיעו לבית המשפט בנהיגה בשכרות, עבירה אשר העונש בגינה הוא פסילת רישיון נהיגה למינימום של שנתיים.

במקרה שלפנינו הוגש כנגד הנאשם שהגיע למשרדי כתב אישום על נהיגה בשכרות מחמת הימנעותו ממתן בדיקת נשיפה מספקת (לטענת השוטר) .

במהלך המשפט בבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה הביא עו"ד חורש לידיעת כבוד השופטת מגי כהן את העובדה כי הנאשם סובל ממחלת קצרת (אסטמה), וכי כל ניסיונותיו הכושלים לנשוף למכשיר הינשוף בצורה מספקת נבעו מהעובדה שהוא סובל ממחלת זו.

במקרה זה התביעה ניסתה לתקוף גם מחזיתות נוספות:

 1. היא קבעה כי הנאשם כשל בבדיקת המאפיינים

2. ובנוסף טענה כי נמצא ברכבו בקבוק של משקה אלכוהולי מסוג "פינלנדיה".

בהכרעת בית המשפט  התייחסה השופטת לכלל האשמות:

לעניין בדיקת המאפיינים קבע בית המשפט כי הנאשם צלח 4 פעמים בבדיקת "הבאת האצבע אל האף", וכי העובדה שהנאשם התבלבל רק בניסיון ה-5 אינה מהווה כישלון בבדיקת המאפיינים.

לעניין המצאות בקבוק המשקה ברכבו , בעדותו טען הנאשם כי הבקבוק היה שייך לנוסעים שהיו עימו ברכב הם אלו ששתו, והוא למעשה היה הנהג התורן.

מאחר שהתביעה(מדינת ישראל)  כשלה  לזמן ולחקור את הנוסעים ברכב בכדי להפריך את טענת הנאשם, התקבלה לבסוף גרסת הנאשם .

לעניין הסירוב קבע בית המשפט כי הנאשם לא סירב אלא לא צלח לבצע את בדיקת הנשיפה בגלל מגבלתו הרפואית, שופט התעבורה אף הוסיף  בהתבסס על פסק הדין ע"פ 10284/07 רועי קדוש נ' מדינת ישראל- כי ניתן להרשיע אדם אף ללא ממצע מדעי (בדיקת הינשוף) אך בכדי להרשיע נהג וזאת רק על ידי בסיס של בדיקת המאפיינים על התביעה להישען על ראיות המוכיחות את השכרות מעל כל ספק סביר.

בית המשפט קבע כי התובעת לא ביצעה את המוטל עליה ולא הצליחה בהבאת הראיות המוכיחות מעל לכל ספק סביר כי הנהג נהג בשכרות.

 בנסיבות אלו הצליח עו"ד חורש להביא לזיכויו המוחלט של הנאשם.