לפתחו של בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב – יפו, עמד בפני כבוד השופט הבכיר ישראל ויטלסון, מייצג הנאשם מטעם עו"ד עופר חורש. בתיק זה, הואשם הנהג, כי נהג בעת שהיה בגילופין. החלטה זאת התקבלה על ידי השוטרים שדרשו מהנאשם לבצע בדיקת ינשוף. הנאשם סירב לביצוע הבדיקה ומשום כך נקבע כי נהג בהיותו שיכור. בשל סירוב הנהג, הוגש כנגדו כתב אישום והוא הוזמן לדיון. עבירת נהיגה בשיכרות הינה עבירה חמורה ביותר כאשר העונש המינימלי בגין אותה העבירה עומד על עשרים וארבעה חודשי שלילה בפועל.

לאור הגשת כתב האישום כמו גם דבקותו של הנהג בגרסתו כי כלל לא שתה, הגיע הנאשם למשרדו של עו"ד עופר חורש לצורך קבלת ייעוץ וייצוג משפטי. לאחר בחינת הממצאים כמו גם בדיקה מעמיקה של סירובו של הנהג לביצוע הבדיקה, התגלתה תמונה שונה לחלוטין מזאת שצוירה על ידי השוטר, שכן סירוב הנהג לביצוע בדיקת הנישוף, נולד מתוך אי היכולת לביצוע ממשי של הבדיקה ולא מתוך סירוב שנבע מהחשש להימצאות אלכוהול בגופו וניסיון להכשיל את הבדיקה. אי היכולת האמתית לביצוע הבדיקה, נבעה בשל מצבו הרפואי של הנהג אשר סובל ממחלת ריאות חסימתית אשר מנעה ממנו לבצע את הבדיקה כנדרש, מצב רפואי זה מגובה באסמכתא של חוות דעת רפואית.

כאמור, עו"ד עופר חורש טען כי מאחר ובמבחן הנשיפה (ינשוף) התייחסו אל הנהג כאדם בריא, הרי שהנשיפות המוגבלות שביצע, הוגדרו כסרבנות לביצוע הבדיקה, אך כמובן שפרשנות זו טעות ביסודה והסיבה לנשיפה המוגבלת נבעה מאי יכולת לבצע נשיפה תקינה ומלאה. לאור מצב רפואי זה וכשלים נוספים שהתגלו ולאחר עיון בחומרי החקירה והראיות בתיק כגון טופס דין וחשבון אחד למספר פלטים, חזרה בה התביעה מכתב האישום המקורי. לבסוף, הגיעו הצדדים להסדר טיעון מקל שהסתיים ללא פסילה כלל וקנס נמוך.

מתוך הכרעת הדין: "מרשיע את הנאשם במיוחס לו בעתב האישום המתוקן. בהסדר סוכם פסילה בפועל של חודש בניכוי חודש, פסילה על תנאי וקנס. ישנם ליקויים משמעותיים בדו"ח, טופס דין וחשבון אחד למס' פלטים, אסמכתא שהנאשם חולה אסטמה…. בסופו של יום השיקול המכריע זה הראיות. אבקש לכבד… הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום פסילה בפועל, בניכוי 30 ימי פסילה מנהלית. הפסילה בתיק זה הסתיימה". 

לצפייה בפסק הדין המלא לחצו כאן