בית המשפט המחוזי מרכז

עפ"ת 18-01-397726                                                                 11 אפריל 2018

נ' מדינת ישראל

לפני כב' השופט עמית, אברהם יעקב.

המערער————

נגד

 

המשיבה                         מדינת ישראל

נוכחים:

ב"כ המערער עו"ד עופר חורש

ב"כ המשיבה עו"ד מור שרוני

 

פרוטוקול:

עו"ד חורש

המערער ניתן קשר בחודש האחרון והיום הבנתי למה- הבת שלו בת ה-5, גילו לה גידול בעין והם נמצאים עכשיו בבית החולים "אסף הרופא", הוא שלח לי את כל האישורים הרפואיים. אני מבקש לקיים את הדיון בהעדר המערער וזאת בהסכמתו.

לדעתי המתחם הוא קנס ותנאי, במיוחד לאור העובדה שהוא ריפא את הפגם.

ב" כ המשיבה:

לדעתנו אין טעות בקביעת העונש. אמנם הפגם רופא והתחשבו בזה שקבעו בעצם את מיקומו של המערער בתחתית מתחם הענישה על אף שיש לו עבר תעבורתי ועבר פלילי, ביהמ"ש מציין שהמיקום יהיה במשך תקופת הפסילה וכי העבר התעבורתי שהרי בעניינו של המערער בדף העליון של מתחם הענישה אך בימ"ש קמא התייחס לריפוי הפגם ולמאמצים שעשה המערער על מנת לבצע את ריפוי הפגם ולכן מיקם אותו בתחתית מתחם הענישה.

יתרה מכך, בהתאם לאמור בפרוטוקול הטיעונים לעונש מיום 02/01/18, עיסוקו של המערער הינו כנהג והעבר התעבורתי בגין עבירות זהות אלו רק הפעמים בהם נתפס. הוא היה אמור להיות ברף העליון של מתחם הענישה בהתאם לתנאים שנקבעו בפסקה. מאחר והוא ריפא את הפגם ותוך התייחסות ומתן משקל לריפוי  הפגם, בימ"ש יש קמא מיקם את המערער בתחתית המתחם.

פסק- דין

זהו ערעור של גזר דינו של בית משפט לתעבורה בפתח תקווה (כב' השופטת הוסטלפד נאוי).

המערער הודה והורשע בביצוע עבירה של נהיגה ללא רישיון בתוקף וזאת כאשר הרישיון לא היה בתוקף במשך 12 שנים. מדובר באדם שקיבל רישיון נהיגה ולחובתו עבר תעבורתי מכביד של 42 הרשעות, ביניהן שתי עבירות דומות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף. בנוסף, למערער עבר פלילי בעבירות איומים, פריצה תקיפה וגניבה.

בימ"ש קמא קובע את מתחם הענישה לפסילה בפועל שבין 3-9 חודשים וכן פסילה מותנית, קנס ומאסר מותנה. לתמיכה בקביעתו של בימ"ש קמא הוא מצטט את שפסקה כב' השופט אהד בעפ"ת 11890-05-14 ואכן שם קבעה כב' השופטת אהד  כי תקופת הפסילה הראויה היא בין 3-9 חודשים.

אלא שמבחינה עובדתית באותו עניין היה מדובר בנהג שלא תיקן את הפגם ולא ריפא אותו כפי שהמערער ריפא את הפגם. המערער הוציא רישיון נהיגה ועניין זה היה חייב לקבל את המשקל הראוי בעת גזירת הדין.

אני סבור שמתחם הענישה משתנה בצורה קיצונית כאשר מדובר באדם אשר ריפא את הפגם.

לטעמי, לא צריכה להיות פסילה בפועל לאדם כזה ויש להסתפק בענישה הצופה פני עתיד הכוללת פסילה מותנית וקנס.

סיכומו של דבר שאני מקבל את הערעור במובן זה שאני מבטל את עונש הפסילה בפועל שהוטל על המערער, שאר רכיבי גזר הדין יעמדו בעינם.

 

ניתן והודע היום כ"ו ניסן תשע"ח, 11/04/18 במעמד הנוכחים.

אברהם יעקב, שופט עמית

 

לצפייה בפסק הדין.