מס' תיק משטרה

פ.ל. *****

בבית משפט השלום ב- רמלה

היחידה- לתן שפלה

המאשימה- מדינת ישראל

נגד

הנאשם(ים) – *********

כתב- אישום

א.    העובדות

בתאריך 7.11.95 בבימ"ש שלום רמלה נדון הנאשם בהעדרו בתיק לקנס בסך 1000 ש,ח ו-3 חודשי פסילה.

בתאריך 7.9.96 בשעה 2300 שוטר שמעון גואטה הודיע לנאשם על גזר הדין הנ"ל

בתאריך 29.10.96 בשעה2000 או בסמוך לכך נהג הנאשם פרטי בראשל"צ שדרות משה דיין בהיותו בפסילה ובידיעה שהוא פסול מלנהוג.

הנאשם נהג בלי ביטוח בר תוקף.

 

ב. הוראות החיקוק לפיה מואשם הנאשם

נהיגה בזמן פסילה – סעיף 67 לפקודת התעבורה

נהיגה בלי ביטוח – סעיף 2 לפקודת הביטוח

 

ג. עדי התביעה

****

****

בבית המשפט השלום (תעבורה) ברמלה

בתיק עיקרי******

בפני כבוד השופט לוי ירון

 

 

  פתח דבר

1. בפתח הדברים אני מודיע שהחלטתי לזכת את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בשני כתבי בפניי.

השאלה

2. האם פסק הדין – שמכוחו נפסל רישיון הנהיגה של הנאשם – שניתן בהיעדרו של נאשם, של קיבל הזמנה לדין, הניתנת לביטול, או להחלטה בטלה  (voidable) מוביל להחלטה נפסדת   (void).

זו השאלה היחידה העומדת להכרעה בפני.

העובדות

3. א. ביום 7.11.95 , בבית משפט השלום (תעבורה) ברמלה, הורשע הנאשם, שלא בפניו, בעבירה של אי ציות לאור אדום ברמזור, בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה תשכ"א- 1961 (להלן: "תקנות התעבורה") ונדון, בין היתר, לעונש של 3 חודשי פסילת רישיון נהיגה (תיק תעבורה) (להלן: "פסק הדין").
ב. ביום 18.4.96 הודיע השוטר אהרון סופר מתחנת משטרת רחובות, לנאשם, שנפסל מהחזיק ברשיון נהיגה, במסגרת פסק הדין.

הנאשם לא הפקיד את רשיון הנהיגה שלו.

ג. ביום 7.9.96, סמוך לשעה 21:20, בכביש רחובות בילו, נהג הנאשם ברכב פרטי מספר רישוי ***** (תיק תעבורה מספר ***)

ד. בו ביום, 7.9.96 , בשעה 23:00 הודיע השוטר שמעון גואטה לנאשם, שוב , כי נפסל מהחזיק ברשיון נהגיה, מכח פסק הדין.

ה. ביום 29.10.96, סמוך לשעה 20:00, נהג הנאשם ברכב פרטי, מספר רישוי ****, ברחוב שד' משה דיין, בראשון לציון (תיק מספר ***)

ו. ביום 30.1.97 ביטל בית המשפט, כבוד השופט שרצקי, את פסק הדין, בקבעו:

"אין אישור מסירה. מבטל פסה"ד".

האישום

4. על יסוד העובדות המתוארות הוגשו נגד הנאשם 2 כתבי אישום המתבררים בפניי – בתיק מספר *** בגין האירוע מיום 7.9.96, ובתיק מספר ****, בגין האירוע מיום 29.10.96 , בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה, בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א 1961 ( להלן "פקודת התעבורה") וכן נהיגה בהיעדר פוליסת ביטוח תקפה, בניגוד לסעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל 1970 (להלן: "פקודת ביטוח רכב מנועי").
5. העובדות המתוארות לעיל, אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים ולפיכך, בשני התיקים, שנסיבותיהם זהות, לא הובאו ראיות, והצדדים הגישו סיכומי טענותיהם בכתב לעניין השאלה המשפטית הדרושה הכרעה.
הכרעת הדין מתייחסת לשני התיקים (******9 גם יחד.

המחלוקת

6. טענתו היחידה של ב"כ המלומד של הנאשם, עו"ד אורון, היא פסק הדין (במסגרתו נדון הנאשם לפסילה), ניתן בחוסר סמכות והוא בטל מעיקרו (void) .
לטענת הסניגור, מאחר שהנאשם לא זומן לדיון כדין, לא קנה בית המשפט סמכות לדונו, ולפיכך פסק הדין ניתן בחוסר סמכות, ופסילת רשיון הנהיגה של הנאשם לא הייתה בת תוקף.

7. לטענת ב"כ התביעה המלומד עו"ד מרקמן, פסק הדין (שמכוחו נפסל רשיון הנהיגה של הנאשם), ניתן ע"י בית משפט מוסמך, וכל עוד לא בוטל עמד בתוקפו, ומכוחו יש לראות בנאשם כמי שנפסל מהחזיק ברשיון נהיגה. ע"פ הטענה, פסק הדין אינו בטל (void) אלא ניתן לביטול (voidable).

דיון

8. השאלה היחידה המתעוררת בפניי היא האם שפיטת נאשם, שלא קיבל הזמנה לדין, מובילה להחלטה נפסדת (voidable),הניתנת לביטול, או להחלטה בטלה (void). ובמילים אחרות, מה אופיו ומה מהותו של הפגם הכרוך בשפיטת נאשם שלא הוזמן לדין?

9. נקודת המוצא היא בתקנות 44א – 44ג לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד 1974 (להלן: התקנות), הקובעות נוהל מקל להמצאת הזמנות לדין, לגבי עבירות המפורטות בסעיף 239א לחוק סדר דין פלילי, התשמ"ב 1982, וביניהן, עבירה בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה, שבגינה נפסל רשיון הנהיגה של הנאשם.
אף לפי נוהל המקל הקבוע בתקנות 44א – 44ג לתקנות, די בהוכחה כי נשלחה לנאשם הזמנה לדין, בדואר רשום, וכי חלפו 15 יום מהמשלוח, בכדי להקים חזקה שהנאשם קיבל הזמנה כדין, ואין צורך, אפילו בקיומו של אישור מסירה חתום.

ראו רע"פ 2307/98 קריב אגוד נגד מדינת ישראל, דינים עליון, כרך נ"ד 343.

10. במקרנה דנן, אין מחלוקת שהנאשם לא קיבל הזמנה לדין, ואפילו לא הוצג בפני בית המשפט אישור מסירה שנשלחה לנאשם הזמנה לדין.

11. הפגם בענייננו – כפי שטען ב"כ התביעה- אינו קשור בהיעדר סמכות "פונקציונלית" של בית המשפט.
בית המשפט, שנתן את פסק הדין, היה מוסמך לשפוט את הנאשם, בעבירה בגינה נשפט, אך החוק קובע תנאים מסוימים הדרושים להפעלת הסמכות. דהיינו, הפגם העומד לדיון עניינו, באופן השימוש בסמכות.

ע"פ הפירוש הנכון של דיני ההמצאה הקבועים בתקנות, אין לשפוט נאשם, אף בעבירות תעבורה קלות יחסית, מבלי שהוזמן לדיון, או מבלי שהונחה בפני בית המשפט תשתית ראייתית המקימה חזקה שהאשם קיבל הזמנה כדין.

12. מטרת הדרישה, לאפר לנאשם להתגונן, גם מדובר בעבירה קלה יחסית.
על רקע הדברים המתוארים, נשאלת השאלה, מה תוצאת שפיטת נאשם מבלי שהוזמן לדיון כדין?

להשקפתי, תוצאת הזמנת נאשם, מבלי שהוזמן לדיון כדין, היא חד משמעית, פסק הדין, בטל ומבוטל (void).

תוצאה זו משקפת את החשיבות הראויה, במשפט הישראלי, לשמירה הקפדנית על אחת מזכויות היסוד הבסיסיות של כל נאשם, שיוזמן לדיון כדין, בכדי שיתאפשר לו להשמיע דברו, בטרם ייחרץ דינו.

עם כל הרצון לייעל ולפשט את סדרי ההמצאה בעבירות קלות יחסית, נראה לי ששפיטת נאשם, שלא קיבל הזמנה לדין, מהווה פגם מהותי, היורד לשורשו של עניין.

לא יעלה על הדעת שאדם יורשע בדין, בחדרי חדרים, מבלי שכלל הוזמן לדין.

13. לאור כל האמור לעיל, מסקנתי היא שפסק הדין (שמכוחו נפסל הנאשם מהחזיק רשיון נהיגה) בטל ומבוטל, שכן הוא ניתן תוך הפרת כללי ההמצאה הקבועים בתקנות 44א- 44ג לתקנות.
הפרה זו מובילה, להשקפתי, לבטלות פסק הדין, וממילא, להעדר תוקף פסילת הנאשם מהחזיק ברשיון נהיגה.

מאחר והפסילה לא הייתה בתוקפה, הרי שלא נתקיים יסוד הכרחי, להרשעת הנאשם בעבירות המיוחסות לו.

סיכומו של דבר, הנאשם מזוכה בזאת מהעבירה של נהיגה בזמן פסיחה, בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה, והמעבירה של נהיגה בהעדר פוליסת ביטוח תקפה, בניגוד לסעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי, המיוחסות לו בכתב האישום.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתנה היום, ג' בשבט תשנ"ט, (20 בינואר 1999), במעמד הצדדים.

 

כבוד השופט לוי ירון .