בתיק זה הואשמה נהגת בכך שנהגה ברכבה בהיותה שיכורה בכך שסירבה לתת דגימה של אוויר נשוף לפי דרישת השוטר המוכרת כבדיקת ינשוף.

עקב הסירוב הוגש כנגדה כתב אישום בגין נהיגה בשכרות והזמנה למשפט.

יש לציין כי עבירת שכרות היא אחת העבירות החמורות ביותר שיכול נהג לבצע והעונש המינימלי בגינה הוא 24 חודשי שלילה בפועל.

לאור הגשת כתב האישום החמור והאפשרות הממשית לאיבוד רישיון נהיגה לתקופה ממושכת וכן העובדה כי לטענתה לא סירבה לבדיקה הגיעה הנאשמת למשרדו של עו"ד עופר חורש לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי בתיק.

לאחר בדיקת הממצאים ובחינת סירובה של הנהגת, התגלתה תמונה שונה מזו שצוירה בכתב האישום, שכן סירובה לכאורה של הנהגת לא נבע מהחשש להימצאות אלכוהול בגופה וניסיון להכשיל את הבדיקה, אלא נולד מתוך אי יכולת ממשית לבצע את בדיקת הינשוף הדורשת נשיפה ממושכת.

אי יכולות זו נבעה בשל מצבה הרפואי של הנהגת אשר מאובחנת עם אסטמה כבר מגיל ינקות אשר מנעה ממנה להגיע לנשיפות תקינות ורציפות  כנדרש, מצב רפואי שגובה באסמכתא של חוות דעת רפואית.

כאמור , עו"ד חורש טען כי מאחר ובמבחן הנשיפה התייחסו אל הנהגת כאדם בריא הרי שהנשיפות המוגבלות שביצעה הוגדרו כסרבנות לבצע הבדיקה, כמובן שפרשנות זו טעות ביסודה והסיבה לנשיפה המוגבלת נבעה מאי יכולת לבצע נשיפה תקינה ומלאה.

לאור מצב רפואי זה וכשלים נוספים שהתגלו לאחר עיון בחומרי החקירה והראיות בתיק כגון טופס דין וחשבון אחד למס' פלטים , חזרה בה התביעה מכתב האישום המקורי.

לבסוף הגיעו הצדדים להסדר טיעון מקל שהסתיים ללא פסילה בפועל כלל.